לעמוד הקמפיין שלנו בנושא הדרת נשים – לחצו כאן

עמידה של בני ובנות המשפחה זה לצד זה ברגע קשה, אמירת קדיש, אמירת הספד, השתתפות פעילה בלוויה של אדם קרוב ואהוב – כל אלה אמורים להיות ברורים מאליהם. אולם בעשור האחרון עולות עוד ועוד עדויות המצביעות על הפליית נשים בבתי עלמין והדרתן מטקסים ופגיעה ממשית בזכותן ללוות את קרובי משפחתן ואת חבריהן בדרכם האחרונה. אפליה זו מתרחשת כאשר נציגי חברות הקבורה כופים על משפחת הנפטר הפרדה בין בני ובנות המשפחה או מגבלות אחרות על השתתפות נשים בטקס הלוויה, בניגוד לרצון המשפחה. 

בעקבות פעילות המרכז פרסם המשרד לשרותי דת בשנת 2013 חוזר מנכ"ל שקבע שחל איסור להציב סממני הפרדה מגדרית בבית העלמין (כגון מחיצות ושלטים) וכן חל איסור לכפות הפרדה מגדרית בטקסי לוויה או למנוע מנשים לשאת הספד. הפרדה מגדרית תתקיים רק לאור בקשה מפורשת של המשפחה.  

לאחרונה פורסם חוזר חדש בנושא ששב וקובע את איסור ההפרדה המגדרית, איסור למנוע מנשים ללכת אחר נפרט ואיסור למנוע מנשים לשאת הספד – 

המרכז החליט להיאבק בתופעה החמורה, שמתקיימת ברגעים הקשים ביותר למשפחה, רגעים שבהם קשה למשפחה להתנגד לדרישות המשפילות, רגעים של פרידה שלא יחזרו. במסגרת זו, סייע המרכז לנשים להגיש תביעות במקרים בהן נשים לא הורשו להספיד את יקיריהן או כאשר נכפתה הפרדה מגדרית בטקסי לוויה שבהם נכחו, בניגוד לרצונן ולרצון המשפחה, ובניגוד להנחיות המשרד לשירותי דת. המרכז הגיש תביעות כנגד חברות קדישא ברחבי הארץ – מעתלית בצפון ועד אופקים בדרום – תביעות שהתקבלו ובהן בתי המשפט הורו לחברות קדישא לפצות את התובעות בשל האפליה. התביעות הללו מעבירות מסר שאפליה לא רק שהיא בלתי חוקית אלא אף אינה משתלמת כלכלית ובכך מסייעות למיגור התופעה ומאפשרות לנשים ולמשפחותיהן להיפרד מיקיריהן באופן שעולה בקנה אחד עם השקפת עולמן. 

הציבור הישראלי לא מודע לתופעת הדרת הנשים בבתי העלמין

מסקר שנערך על ידי מכון הסקרים "מאגר מוחות" בשנת 22 עולה כי למרות שהציבור בישראל מודע לתופעת הדרת נשים במרחב הציבורי, הוא אינו מודע לתופעת הדרת הנשים בבתי העלמין.

• הרוב המוחלט של ישראלים לא יודעים כי אין איסור הלכתי – דתי על השתתפות מלאה ושווה של נשים בטקסי לוויה. כרבע מהמשיבים (26%) סבורים כי יש איסור הלכתי-דתי על השתתפות מלאה ושווה של נשים בטקסי לוויה, כשליש (31%) סבורים שאין איסור כזה ואילו 43% אינם יודעים
• הרוב המוחלט של הישראלים סבורים כי לא קיימת הדרת נשים בבתי עלמין כתופעה – רק כרבע מהמשיבים (26%) סבורים כי קיימת כיום הדרת נשים בבתי העלמין.
• כשליש מהמשיבים (36%) מציינים כי נתקלו במקרים של הפרדה מגדרית או הדרת נשים במרחב הציבורי, אולם רוב המשיבים שנתקלו במקרים של הדרת נשים במרחב הציבורי, נתקלו במקרים של מחיקת דמויות נשיות משלטי חוצות (54%) או בתחבורה הציבורית. (49%)
• רוב המשיבים שחוו או היו עדים לתופעה של הדרת נשים בבתי העלמין, היו עדים למקרים של איסור של נשים ללכת אחר גופת הנפטר לחלקת הקבר (54%) ושל איסור אמירת קדיש ע"י אישה (46%).

לקריאה נוספת בנושא הדרת נשים בבתי עלמין

תק (ב"ש) 33424-02-12רוזית דוידיאן מיכאלי נ' חברת קדישא המועצה הדתית אופקים

פסק דין במקרה בו חברה קדישא באופקים מנעה מרוזי דוידיאן להיפרד מאביה כרצון המשפחה, ובין היתר ממנע ממנה לשאת הספד.ביהמ"ש פסק לרוזי פיצויים בסכום של 32,000 ש"ח.

הוראת מנכ"ל משרד הדתות בנוגע לקיוס טקס הלוויה (2013)

בעקבות פעילות המרכז פרסם המשרד לשרותי דת בשנת 2013 חוזר מנכ"ל שקבע שחל איסור להציב סממני הפרדה מגדרית בבית העלמין (כגון מחיצות ושלטים) וכן חל איסור לכפות הפרדה מגדרית בטקסי לוויה או למנוע מנשים לשאת הספד. הפרדה מגדרית תתקיים רק לאור בקשה מפורשת של המשפחה.  

טל אביטבול

פסק דין בעניין נסיון לכפות הפרדה מגדרית על בני משפחה בלווית אמן