לעמוד הקמפיין שלנו בנושא הדרת נשים – לחצו כאן
עמידה של בני ובנות המשפחה זה לצד זה ברגע קשה, אמירת קדיש, אמירת הספד, השתתפות פעילה בלוויה של אדם קרוב ואהוב – כל אלה אמורים להיות ברורים מאליהם. אולם בעשור האחרון עולות עוד ועוד עדויות המצביעות על הפליית נשים בבתי עלמין והדרתן מטקסים ופגיעה ממשית בזכותן ללוות את קרובי משפחתן ואת חבריהן בדרכם האחרונה. אפליה זו מתרחשת כאשר נציגי חברות הקבורה כופים על משפחת הנפטר הפרדה בין בני ובנות המשפחה או מגבלות אחרות על השתתפות נשים בטקס הלוויה, בניגוד לרצון המשפחה.
בחודש יוני 2025, לאחר 5 שנים של מאבק משפטי, המרכז הרפורמי ניצח בתביעה בשם הגב' עדנה שמש, וקבע כי חברה קדישא רחובות הפלתה את התובעת כאשר מנעה ממנה לרכוש לה ולבן זוגה חלקת קבר בבית העלמין ברחובות. הגב' שמש פנתה לחברת קדישא ברחובות במטרה לרכוש חלקת קבר זוגית בעודה בחיים, אך נאמר לה כי היא לא תוכל להיקבר שם – מאחר שמשני צידי החלקה כבר קבורים גברים. החברה טענה כי "אישה לא תוכל להיטמן ליד גבר זר", והציגה זאת כ"נוהג הלכתי". בית המשפט דחה את כל טענות הנתבעת, וקבע באופן חד משמעי כי מדובר באפליה מגדרית פסולה. על כן נפסקו לתובעת פיצויים בסך 55 אלף ש"ח, בנוסף להוצאות משפט ובית המשפט הורה לחברה קדישא לאפשר לתובעת לרכוש את חלקת הקבר המדוברת. בקשה פשוטה לרכישת חלקת קבר הפכה למאבק עקרוני בן שנים, שהסתיים בפסק דין תקדימי נגד האפליה שבו בית המשפט קובע באופן ברור: הדרת נשים – גם לאחר מותן – היא אפליה אסורה שאין לה כל בסיס חוקי או הלכתי.
בעקבות פעילות המרכז הרפורמי פרסם המשרד לשירותי דת בשנת 2013 חוזר מנכ"ל שקבע שחל איסור להציב סממני הפרדה מגדרית בבית העלמין (כגון מחיצות ושלטים) וכן חל איסור לכפות הפרדה מגדרית בטקסי לוויה או למנוע מנשים לשאת הספד. הפרדה מגדרית תתקיים רק לאור בקשה מפורשת של המשפחה.
לאחרונה פורסם חוזר חדש בנושא ששב וקובע את איסור ההפרדה המגדרית, איסור למנוע מנשים ללכת אחר נפרט ואיסור למנוע מנשים לשאת הספד.
המרכז הרפורמי החליט להיאבק בתופעה החמורה, שמתקיימת ברגעים הקשים ביותר למשפחה, רגעים שבהם קשה למשפחה להתנגד לדרישות המשפילות, רגעים של פרידה שלא יחזרו. במסגרת זו, סייע המרכז לנשים להגיש תביעות במקרים בהן נשים לא הורשו להספיד את יקיריהן או כאשר נכפתה הפרדה מגדרית בטקסי לוויה שבהם נכחו, בניגוד לרצונן ולרצון המשפחה, ובניגוד להנחיות המשרד לשירותי דת. המרכז הרפורמי הגיש תביעות כנגד חברות קדישא ברחבי הארץ – מעתלית בצפון ועד אופקים בדרום – תביעות שהתקבלו ובהן בתי המשפט הורו לחברות קדישא לפצות את התובעות בשל האפליה. התביעות הללו מעבירות מסר שאפליה לא רק שהיא בלתי חוקית אלא אף אינה משתלמת כלכלית ובכך מסייעות למיגור התופעה ומאפשרות לנשים ולמשפחותיהן להיפרד מיקיריהן באופן שעולה בקנה אחד עם השקפת עולמן.
עדנה שמש רצתה לרכוש חלקת קבר זוגית לה ולבן זוגה בבית העלמין ברחובות, אך חברה קדישא סירבה בטענה שאסור לקבור אישה בין שני גברים שאינם בני משפחתה מדרגה ראשונה. כך הפכה בקשה פשוטה למאבק עקרוני בן שש שנים, שבסופו קבע בית משפט השלום ברחובות כי מדובר באפליה מגדרית פסולה וחייב את החברה בפיצויים. את הגב' שמש ייצג המרכז הרפורמי לדת ומדינה, שליווה את ההליך לכל אורכו. מדובר בפסק דין תקדימי ובצעד משמעותי במאבק המתמשך נגד הדרת נשים בשם הדת – מאבק שהמרכז הרפורמי שותף לו מתוך מחויבות לערכי השוויון, הכבוד והיהדות הפלורליסטית.
@hamerkazhareformi עוד נצחון שלנו במאבק בהדרת נשים! #הדרתנשים #שיוויוןמגדרי #פמיניזם @Orly Erez-Likhovski ♬ צליל מקורי – המרכז הרפורמי לדת ומדינה
הציבור הישראלי לא מודע לתופעת הדרת הנשים בבתי העלמין
מסקר שנערך על ידי מכון הסקרים "מאגר מוחות" בשנת 22 עולה כי למרות שהציבור בישראל מודע לתופעת הדרת נשים במרחב הציבורי, הוא אינו מודע לתופעת הדרת הנשים בבתי העלמין.
- הרוב המוחלט של ישראלים לא יודעים כי אין איסור הלכתי – דתי על השתתפות מלאה ושווה של נשים בטקסי לוויה. כרבע מהמשיבים (26%) סבורים כי יש איסור הלכתי-דתי על השתתפות מלאה ושווה של נשים בטקסי לוויה, כשליש (31%) סבורים שאין איסור כזה ואילו 43% אינם יודעים
- הרוב המוחלט של הישראלים סבורים כי לא קיימת הדרת נשים בבתי עלמין כתופעה – רק כרבע מהמשיבים (26%) סבורים כי קיימת כיום הדרת נשים בבתי העלמין.
- כשליש מהמשיבים (36%) מציינים כי נתקלו במקרים של הפרדה מגדרית או הדרת נשים במרחב הציבורי, אולם רוב המשיבים שנתקלו במקרים של הדרת נשים במרחב הציבורי, נתקלו במקרים של מחיקת דמויות נשיות משלטי חוצות (54%) או בתחבורה הציבורית. (49%)
- רוב המשיבים שחוו או היו עדים לתופעה של הדרת נשים בבתי העלמין, היו עדים למקרים של איסור של נשים ללכת אחר גופת הנפטר לחלקת הקבר (54%) ושל איסור אמירת קדיש ע"י אישה (46%).
הדרת נשים בבתי עלמין - שאלות ותשובות
בית קברות זה כמו בית כנסת – צריך לעמוד בנפרד גברים ונשים, לא?
לא! ההיבטים הפיזיים של הקבורה נעשים בהתאם להלכה היהודית, אבל בטקס הלוויה חברה קדישא לא יכולה לכפות על משפחה אבלה הפרדה מגדרית או למנוע מנשים לקחת מלא בטקס הלוויה.
קבורה ע"י חברה קדישא נעשית על פי ההלכה היהודית וזו מחייבת הפרדה מגדרית לא?
לא. הקבורה עצמה נעשית בהתאם להלכה היהודית, אבל באירוע ההלוויה חברה קדישא לא יכולה לכפות על משפחה אבלה הפרדה מגדרית או למנוע מנשים לקחת חלק מלא בטקס הלוויה.
אם רוצים שוויון האם צריך ללכת לבית עלמין אזרחי ולא לבית עלמין שמנוהל ע"י חברה קדישא?
לא. חברה קדישא מחויבת לפעול בשוויון גם אם יש אלטרנטיבת קבורה אזרחית במקום הישוב
ואם מנהג המקום בבית עלמין מסוים הוא שלנשים אסור ללוות את הנפטר לקבר?
זהו מנהג לא חוקי שמותר להתנגד לו. לנשים זכות מלאה לקחת חלק שווה בטקס לוויה על כל שלביו בכל בית עלמין.
לאשה ביהדות אסור לומר קדיש נכון?
אין איסור חד משמעי ומכל מקום היום גם נשים אורטודוכסיות אומרות קדיש לעתים – ראו המקרה של רחלי פרנקל בשנת 2014. בכל מקרה, החוק מחייב מתן יחס שוויוני לנשים ואם אשה מבקשת לומר קדיש על קרוביה יש לאפשר לה לעשות זאת.
ומה עם הספד ע"י נשים?
מעבר לחובה לא להפלות ולהדיר נשים, קיימת פסיקה של הרבנות הראשית שצריך לאפשר לנשים להספיד.
אז מתי כן מותר להפריד בין הנוכחים בלוויה?
רק אם המשפחה הגרעינית של הנפטר/ה מבקשת מבאי הלוויה לעמוד בהפרדה זה מותר. ברירת המחדל חייבת להיות שוויון ולא הפרדה. זו נעשית רק לאור בקשה מפורשת של המשפחה.
מה אפשר לעשות אם אני עדה לאפלייה והדרה של נשים בטקס לוויה?
מותר, צריך ואפשר להתנגד ולעמוד על הזכות ליחס שוויוני. כמו כן, לאחר סיום טקס אפשר לפנות למרכז הרפורמי לדת ומדינה לקבלת סיוע משפטי. יצוין כי במקרים שונים בהם הופרה הזכות לשוויון בטקס הלוויה, חויבו עורכי הטקס בפיצויים למשפחת הנפטר/ה.
לקריאה נוספת בנושא הדרת נשים בבתי עלמין
הוראת מנכ"ל משרד הדתות בנוגע לאיסור כפיית הפרדה בטקסי לוויה – פברואר 2013
בעקבות פעילות המרכז פרסם המשרד לשרותי דת בשנת 2013 חוזר מנכ"ל שקבע שחל איסור להציב סממני הפרדה מגדרית בבית העלמין (כגון מחיצות ושלטים) וכן חל איסור לכפות הפרדה מגדרית בטקסי לוויה או למנוע מנשים לשאת הספד. הפרדה מגדרית תתקיים רק לאור בקשה מפורשת של המשפחה.