קטלוג ללא נשים של איקאה
איקאה ידועה כחברה המבקשת להציג עולם מגוון במסגרתו יש מקום לכולם ולכולן. ואולם, ב-2017 החליטה איקאה ישראל לפרסם קטלוג מיוחד המיועד לציבור החרדי. הקטלוג התאפיין בהצגת תמונות עם ספרי קודש, מטבח עם שני כיורים אבל גם בהדרה מוחלטת של נשים. אבל לא רק נשים, אלא גם ילדות ואפילו ביגוד נשי ושמות ילדות הושמטו בגרסת הקטלוג לחברה החרדית. בעקבות ביקורת ציבורית קשה גם מצד איקאה העולמית, איקאה ישראל התנצלה והורתה על הפסקת הפצת הקטלוג – אבל רק לאחר שמרבית העותקים (כ-100,000) כבר חולקו. המרכז הגיש תובענה ייצוגית כנגד איקאה (יחד עם עו"ד אסף פינק) בשם חנה כצמן, אשה אורתודוכסית שקיבלה את הקטלוג המדיר לביתה ונפגעה עמוקות. לתביעה צורף סקר ממנו עלה שכ-20% מהנשים שקיבלו את הקטלוג המדיר לביתן נפגעו מהדרת הנשים. בית המשפט המחוזי סרב לאשר את התובענה הייצוגית לנוכח ההתנצלות והפסקת ההפצה, וגם משום שלדעת בית המשפט המחוזי הקטלוג איננו בגדר "מוצר" שהחוק אוסר להפלות לגביו (ת"צ 65819-02-19 כצמן נ' איקאה).
השחתת שלטים עם דמויות נשים
שלטים עם דמויות נשים במרחב הציבורי עשויים מהווים מוקד של ונדליזם, בפרט במקומות כמו ירושלים. מי שאמונים על טיפול בתופעה הן הרשות המקומית – שבאמצעות הפיקוח העירוני אמורה לדאוג לתקינות השילוט ולאכיפת חוקי העזר – והמשטרה שאמונה על הסדר הציבורי שכן השחתת שילוט מהווה עבירה על החוק.
המרכז עוקב מזה שנים אחר התופעה החמורה של השחתת שילוט חוצות עם דמויות נשים בירושלים, השחתה שהעירייה והמשטרה לא עשו דבר כנגדה.
השחתת דמויות נשים מעבירה מסר שאין לנשים מקום במרחב הציבורי. קריעת פניהן של נשים והתזת צבע עליהן אשר אינה מטופלת מעבירה מסר שהכל מותר על מנת להדיר נשים – מסר שיש בו מתן לגיטימציה לאלימות של ממש כלפי נשים.
כך קרה למשל במקרה של שורדת השואה פגי פרנס, אשה כבת 95 המתגוררת בגרמניה, אשר תמונתה הוצבה בשנת 2021 בתערוכת תמונות של שורדי ושורדות שואה בכיכר ספרא בירושלים . תמונתה הושחתה פעם אחר פעם על ידי אלמונים והתופעה נמשכה ללא שננקטו כל צעדים לאיתור המשחיתים. לכן, המרכז הגיש בקיץ 2021 עתירה כנגד עיריית ירושלים בדרישה לפעול כנגד משחיתי המודעות (עת"מ 19787-07-21). בדיון שהתקיים בעתירה בדצמבר 2021 עמדה שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים על החומרה שבמצב שבו בבירת ישראל לא ניתן להציג דמות אשה במרחב הציבורי. השופטת הורתה לעירייה לגבש יחד עם המשטרה תכנית מסודרת למאבק בתופעה של השחתת דמויות נשים, תציב מצלמות לאיתור המשחיתים ותגייס עובדים שיגיבו בזמן אמת להשחתה.
העלמת נשים ממודעות בקופות חולים
תופעה נוספת שמתקיימת בקופות החולים היא העלמה של דמויות נשים משילוט המוצב בקופות החולים או בפרסומים מטעמן. כך במרכזים הרפואיים מסויימים של הקופות אין תמונות של דמויות נשים, ואף לא של ילדות, ולעומת זאת מוצגות דמויות גברים וילדים. העלמה דמויות הנשים זו אינה מקרית, אלא מבטאת מדיניות מכוונת של אי-הצגת דמויות נשים, מדיניות מפלה, בלתי חוקית ומבזה כלפי נשים.
בעקבות פניות של המרכז הרפורמי, קבע משרד הבריאות בשלהי 2020 כי נקיטת פעולת הימנעות מפרסום דמיות נשיות כלשהן במרחב הציבורי הינה בגדר הדרת נשים, וכי פעולה זו אסורה בהחלט, וכי על כל פרסום לכלול באופן מידתי דמויות ממגוון המגדרים.
הוראה זו לא נאכפה והקופות ממשיכות להדיר נשים מפרסומיהם, באופן שיש בו פגיעה בלקוחות הקופה ואף בצוות העובדות והעובדים, נוכח המסר המשפיל לפיו אין מקום לנשים במרחב הציבורי.
בקיץ 2022 הגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה תביעה בשם לקוחת קופת החולים מכבי ומנהלת המרכז עו"ד אורלי ארז-לחובסקי בעקבות העלמת דמויות נשים ממרכזי הבריאות של קופה בירושלים. נכון לאוגוסט 2022 התביעה מתבררת בבית המשפט.
