בתאריך 18 לספטמבר, 2024, עתרנו לבג"צ בדרישה להקים בית עלמין אזרחי לתושבי ירושלים. אנו מבקשים שבג"צ יורה למדינה ליישם את חוק הקבורה האזרחית-חלופית התשנ"ו-1996. המדינה מונעת את יישמו של החוק ואינה ממלאת את חובתה להקים בית עלמין אזרחי עבורם במימון המדינה. בכך, למאות אלפי תושבי ירושלים אין את הזכות לקבורה אזרחית. סקרים שנערכו לאחרונה מראים כי כמעט מחצית מהציבור היהודי, רוב הציבור החילוני בארץ ורוב הציבור החילוני בירושלים מעדיפים קבורה אזרחית על פני קבורה אורתודוכסית, ורבים אינם מודעים לזכותם לקבורה אזרחית. עוד דרשנו כי כפתרון ביניים, עד להקמת בית העלמין האזרחי, תתיר המדינה לתושבי ירושלים והסביבה להיקבר בקבורה אזרחית בבית העלמין בקיבוץ קרית ענבים. זכותו של כל אדם להיקבר באופן ההולם את רצונו וצו מצפונו היא זכות יסוד, ועל המדינה מוטלת החובה לאפשר לציבור המתגורר בירושלים וסביבתה, והחפץ בקבורה אזרחית, את מימוש הזכות באמצעות מימון הקמת בית עלמין אזרחי. העותרים: התנועה הרפורמית, עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון, התנועה המסורתית בישראל, עמותת מנוחה נכונה ירושלים והסביבה ותושבי ירושלים נוספים המעוניינים בקבורה אזרחית בבוא יומם.
בינואר 2022 הגיש המרכז הרפורמי נייר עמדה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בעניין העדר יישום ראוי של חוק הקבורה האזרחית. נייר העמדה תיאר במפורט את אי-יישומו הראוי של החוק, המתבטא במספרם המועט של בתי העלמין האזרחיים, וניהולם הבעייתי על ידי חברות קדישא. נייר העמדה הזכיר בעיה נוספת, הקשורה בהעדר מידע ראוי אודות אפשרויות הקבורה האזרחית, המתבטאים בכך שהמידע על קבורה אזרחית בכלל וקבורה אזרחית במימון המדינה בפרט אינו נגיש וידוע לציבור.
המרכז הרפורמי הדגיש בנייר העמדה את חובת המדינה לבנות בתי עלמין אשר יישמו כראוי את חוק הקבורה האזרחית ויאפשרו לאזרחים בחירה אמיתית בנוגע לאופן קבורתם, גם אם נדרשת השקעת משאבים משמעותיים מצד המדינה למען כך.
בנוסף למאבקים הציבוריים של המרכז הרפורמי מציעה התנועה הרפורמית גם אפשרות לערוך טקסי לוויה יהודים ושוויונים באמצעות רבני ורבות התנועה. כך גם התנועה מפעילה אתר בנושא אבלות, על מנת לסייע לציבור לדעת עוד על מנהגי וטקסי האבלות במסורת היהודית.
המרכז הרפורמי ימשיך לעמוד ולפעול למען החובה להקים בתי עלמין אזרחיים שיתנו מענה ראוי לכלל תושבי ותושבות הארץ במימון המדינה, ימשיך לדרוש מהמדינה לבחון היכן יש צורך בהקמת בתי עלמין אזרחיים, ויפעל למען הקצאת משאבים מספקת למטרה זו.
הדרת נשים בבתי עלמין
שעת הלוויה, שעה של פרידה מאדם אהוב, היא אחד הרגעים הקשים בחייה של משפחה.
דווקא ברגעים כאלה קורה שהחברה קדישא המנהלת את הטקס מונעת מנשים לקחת חלק מלא בטקס ההלוויה, כופה הפרדה בין גברים ונשים במהלך הטקס או מונעת מנשים להספיד, לומר קדיש או ללכת אחר הנפטר.
מרבית הישראלים אינם יודעים שאין איסור הלכתי – דתי על השתתפות מלאה ושווה של נשים בטקסי לוויה
חשוב לדעת: התנהלות כזו אינה חוקית. לנשים זכות לקחת חלק שווה ומלא בטקס הלוויה.
במקרים שונים בהם הופלו נשים בטקס הלוויה, חויבו חברות קדישא בתשלום פיצויים לנשים שהופלו.
בשעה קשה של הלוויה – מותר, אפשר וצריך להתנגד לכפיית נורמות של הפרדה והדרה ולעמוד על הזכות ליחס שוויוני.
הופלית? הודרת? אפשר לפנות למרכז הרפורמי לדת ומדינה לקבלת סיוע משפטי.
הציבור הישראלי לא מודע לתופעת הדרת הנשים בבתי העלמין
מסקר שנערך על ידי מכון הסקרים "מאגר מוחות" בשנת 22 עולה כי למרות שהציבור בישראל מודע לתופעת הדרת נשים במרחב הציבורי, הוא אינו מודע לתופעת הדרת הנשים בבתי העלמין.
- הרוב המוחלט של ישראלים לא יודעים כי אין איסור הלכתי – דתי על השתתפות מלאה ושווה של נשים בטקסי לוויה. כרבע מהמשיבים (26%) סבורים כי יש איסור הלכתי-דתי על השתתפות מלאה ושווה של נשים בטקסי לוויה, כשליש (31%) סבורים שאין איסור כזה ואילו 43% אינם יודעים
- הרוב המוחלט של הישראלים סבורים כי לא קיימת הדרת נשים בבתי עלמין כתופעה – רק כרבע מהמשיבים (26%) סבורים כי קיימת כיום הדרת נשים בבתי העלמין.
- כשליש מהמשיבים (36%) מציינים כי נתקלו במקרים של הפרדה מגדרית או הדרת נשים במרחב הציבורי, אולם רוב המשיבים שנתקלו במקרים של הדרת נשים במרחב הציבורי, נתקלו במקרים של מחיקת דמויות נשיות משלטי חוצות (54%) או בתחבורה הציבורית. (49%)
- רוב המשיבים שחוו או היו עדים לתופעה של הדרת נשים בבתי העלמין, היו עדים למקרים של איסור של נשים ללכת אחר גופת הנפטר לחלקת הקבר (54%) ושל איסור אמירת קדיש ע"י אישה (46%).
הדרת נשים בבתי עלמין - שאלות ותשובות
בית קברות זה כמו בית כנסת – צריך לעמוד בנפרד גברים ונשים, לא?
לא! ההיבטים הפיזיים של הקבורה נעשים בהתאם להלכה היהודית, אבל בטקס הלוויה חברה קדישא לא יכולה לכפות על משפחה אבלה הפרדה מגדרית או למנוע מנשים לקחת מלא בטקס הלוויה.
קבורה ע"י חברה קדישא נעשית על פי ההלכה היהודית וזו מחייבת הפרדה מגדרית לא?
לא. הקבורה עצמה נעשית בהתאם להלכה היהודית, אבל באירוע ההלוויה חברה קדישא לא יכולה לכפות על משפחה אבלה הפרדה מגדרית או למנוע מנשים לקחת חלק מלא בטקס הלוויה.
אם רוצים שוויון האם צריך ללכת לבית עלמין אזרחי ולא לבית עלמין שמנוהל ע"י חברה קדישא?
לא. חברה קדישא מחויבת לפעול בשוויון גם אם יש אלטרנטיבת קבורה אזרחית במקום הישוב
ואם מנהג המקום בבית עלמין מסוים הוא שלנשים אסור ללוות את הנפטר לקבר?
זהו מנהג לא חוקי שמותר להתנגד לו. לנשים זכות מלאה לקחת חלק שווה בטקס לוויה על כל שלביו בכל בית עלמין.
לאשה ביהדות אסור לומר קדיש נכון?
אין איסור חד משמעי ומכל מקום היום גם נשים אורטודוכסיות אומרות קדיש לעתים – ראו המקרה של רחלי פרנקל בשנת 2014. בכל מקרה, החוק מחייב מתן יחס שוויוני לנשים ואם אשה מבקשת לומר קדיש על קרוביה יש לאפשר לה לעשות זאת.
ומה עם הספד ע"י נשים?
מעבר לחובה לא להפלות ולהדיר נשים, קיימת פסיקה של הרבנות הראשית שצריך לאפשר לנשים להספיד.
אז מתי כן מותר להפריד בין הנוכחים בלוויה?
רק אם המשפחה הגרעינית של הנפטר/ה מבקשת מבאי הלוויה לעמוד בהפרדה זה מותר. ברירת המחדל חייבת להיות שוויון ולא הפרדה. זו נעשית רק לאור בקשה מפורשת של המשפחה.
מה אפשר לעשות אם אני עדה לאפלייה והדרה של נשים בטקס לוויה?
מותר, צריך ואפשר להתנגד ולעמוד על הזכות ליחס שוויוני. כמו כן, לאחר סיום טקס אפשר לפנות למרכז הרפורמי לדת ומדינה לקבלת סיוע משפטי. יצוין כי במקרים שונים בהם הופרה הזכות לשוויון בטקס הלוויה, חויבו עורכי הטקס בפיצויים למשפחת הנפטר/ה.