פסק הדין הוא חלק משורת פסקי דין קודמים שהכירו בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים.

גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכים בחו"ל הוכרו כבר בסוף שנות ה-80 כמזכים באזרחות מכח חוק השבות.  בשנת 2002 קבע בית המשפט העליון שיש לרשום כיהודי במרשם האוכלוסין את כל מי שנתגייר בקהילה רפורמית וקונסרבטיבית בארץ. כיום מוכרים אפוא גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לכל דבר ועניין – למעט לצורך נישואין הנעשים בחסות הרבנות הראשית. בשנת 2004 קבע ביהמש העליו שחוק השבות חל גם על מי שהתגייר כאשר הוא נמצא בארץ ובשנת 2005 הוכר גיור לצורך חוק השבות שהתחיל בארץ והסתיים בחו״ל (גיור קפיצה).

עניינים נוספים הקשורים להכרה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים:

בעניין המאבק על מימון הכנה לגיור, המשרד לקליטת עלייה גיבש מבחנים לזכאות לתמיכת המדינה במוסדות פרטיים העוסקים בהכנה לגיור, אך ייעד אותם למוסדות הכנה לגיור אורתודוכסים בלבד. המרכז עתר בטענה שמבחני התמיכה שגובשו מפלים לרעה את הגיור הלא-אורתודוכסי.

בית המשפט העליון קיבל את העתירה ופסק שעל המדינה לנהוג באופן שיוויוני, וכי זו לא הצליחה להצביע על שוני רלוונטי המצדיק הבחנה בין מכוני הגיור האורתודוכסיים למכוני הגיור הלא-אורתודוכסיים. בעקבות פסק הדין החלה המדינה לתמוך בכתות ההכנה לגיור של  התנועה הרפורמית .

בעניין המקוואות, תקף המרכז את הסרוב של מועצות דתיות שאפשרו טבילה של גרים המתגיירים במערך הממלכתי האורתודוכסי אך סרבו לאפשר טבילה של גרי התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית. בית המשפט העליון קבע כי יש לאפשר לגרים רפורמיים וקונסרבטיביים לטבול במקוואות ציבוריים, תוך שהוא פוסק שהרבנות הראשית אינה יכולה להתיר הפליה במתן שירותים.

לאחר הפסיקה, כדי לעקוף את פסיקת בית המשפט, תוקן חוק שירותי הדת היהודיים ונקבע כי המועצות הדתיות  יכולות לסרב לתת שירותים לגופים פרטיים (כגון התנועות).

נוכח הקושי החוקתי שנוצר בעקבות תיקון החוק, הורה היועץ המשפטי לממשלה על השהיית יישום החוק עד שהמדינה תבנה מקוואות לשימוש התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית. בניית מקוואות אלה טרם התרחשה ולפיכך גרי התנועות עדיין טובלים במקוואות ציבוריים.

בסוגיית חיוב גיור אורתודוקסי לילדים מאומצים, חוק האימוץ מחייב שהמאמץ יהיה בן דתו של המאומץ. במקרה של ילדים לא יהודים שנשלחים לאימוץ אצל משפחות יהודיות, יש לגיירם כחלק מהליך האימוץ. בשנת 2003 עתר המרכז לבג״ץ בעקבות נוהל שהיה קיים בשירות למען הילד לפיו ילדים שנזקקו לגיור במסגרת אימוצם נשלחו אך ורק למשפחות אורתודוקסיות בכדי שהילד יגויר אורתודוכסי במערך הגיור הממלכתי ,  מתוך התפיסה שטובת הילד   מחייבת שיעבור גיור אורתודוכסי. דרישות מערך הגיור הממלכתי לצורך גיור קטינים הן שמירת כשרות, שמירת שבת וכן התחייבות שהילד יקבל חינוך ממלכתי-דתי. משפחות שילדיהן מתחנכים במסגרות חינוך ממלכתי נפסלו לאימוץ. כמובן שזוג חד-מיני נפסל מראש ללא קשר לאורח חייו היהודי.

הדיון בעתירה הושהה למשך זמן רב עד לקבלת החלטה בעתירות ההכרה בגיור לא אורתודוכסי לצורך חוק השבות.  במרץ 2023 התקיים דיון בעתירה בפני הרכב של 9 שופטים, במסגרתו מתחו השופטים ביקורת על המדיניות המפלה של השירות למען הילד וביקשו מהמדינה לבחון את ביטולה. חודש לאחר מכן הודיעה המדינה כי הצעת בית המשפט מקובלת וכי במקום מדיניות כללית, מעתה ייבחן כל מקרה לגופו בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטים לטובת הקטין המיועד לאימוץ. בהתאם, ניתן פסק דין שקובע את ביטול המדיניות הכללית ושקילת כל מקרה לגופו בהתאם לטובת הקטין המאומץ.

בעניין המאבק למימון ברית מילה, עתר המרכז הרפורמי לבנ״ץ בדרישה לממן ברית מילה גם למתגיירים בגיור רפורמי וקונסרבטיבי, כפי שהמדינה מממנת את ברית המילה של גרים  אורתודוקסים. בדיון שהתקיים בחודש ינואר 2023 הורו השופטים למדינה לשקול למצוא פתרון מעשי לסוגיה ועל המדינה להגיש הודעה בעניין בקרוב.

פעולות אלו מהוות צעדים משמעותיים בדרך להכרה מלאה של היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל. התנועה הרפורמית תמשיך במאמציה במאבק להכרה מלאה במעמדם של המתגיירים הרפורמים והקונסרבטיביים.

לקריאה נוספת בנושא המאבק להכרה בגיור

ברית מילה

עתירה בנושא המאבק למימון ברית מילה, בה עתר המרכז הרפורמי לבנ״ץ בדרישה לממן ברית מילה גם למתגיירים בגיור רפורמי וקונסרבטיבי.

עתירה בעניין אימוץ

פסק דין שקובע את ביטול המדיניות  לפיה הגיור שהוכר לצורך השמת ילד לא יהודי אצל משפחה יהודית הוא גיור אורתודוכסי בלבד.

הכרה בגיורי קפיצה (שהחלו בארץ והסתיימו בחו"ל)

בית המשפט הכיר בתחולת חוק השבות על מי שהתגייר בארץ. בפסק הדין נפסק כי על המדינה לקבוע עמדה באשר למעמדם של העותרים עפ"י חוק השבות, במובן זה שעליה לגבש את עמדתה בשאלה אם גיור רפורמי או קונסרבטיבי או אורתודוכסי שבוצע (בישראל או מחוצה לה) הוא גיור כמשמעותו בחוק השבות.

הכרה בגיור רפורמי בארץ לצורך חוק השבות

עתירה בעניין הכרה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי

פסק דין בעניין מקוואות

פסק דין בו בית המשפט העליון קבע כי יש לאפשר לגרים רפורמיים וקונסרבטיביים לטבול במקוואות ציבוריים, תוך שהוא פוסק שהרבנות הראשית אינה יכולה להתיר הפליה במתן שירותים.

פסק דין בנושא הכנה לגיור

פסק דין בנושא הכנה לגיור רפורמי. בית המשפט העליון קבע שלא נמצא שוני רלוונטי המצדיק הבחנה בין מכוני הגיור האורתודוכסיים למכוני הגיור הלא-אורתודוכסיים. בעקבות פסק הדין החלה המדינה לתמוך בכתות ההכנה לגיור של  התנועה הרפורמית .

הכרה בגיור רפורמי בארץ לצורך רישום במרשם האוכלוסין

פסק דין נעמ״ת בעניין הכרה בגיור רפורמי וקוסנרבטיבי

הכרה בגיור רפורמי בארץ או מחוצה לה לצורך חוק השבות- החלטה

בית המשפט הכיר בתחולת חוק השבות על מי שהתגייר בארץ. בפסק הדין נפסק כי על המדינה לקבוע עמדה באשר למעמדם של העותרים עפ"י חוק השבות, במובן זה שעליה לגבש את עמדתה בשאלה אם גיור רפורמי או קונסרבטיבי או אורתודוכסי שבוצע (בישראל או מחוצה לה) הוא גיור כמשמעותו בחוק השבות.

הכרה במעמד של אלמנות בנים או נכדים של עולים מכורח חוק השבות