המרכז הרפורמי פועל באופן תדיר כנגד מי שעושה שימוש ביהדות על מנת להסית לגזענות, מתוך התפיסה שגזענות אינה היהדות שלנו. הסתה לגזענות מהווה עבירה פלילית על פי חוק העונשין שעונשה עד 5 שנות מאסר, אולם העמדה לדין בגין עבירה זו כפופה לאישור היועצת המשפטית לממשלה.
במהלך שני העשורים האחרונים הפנה המרכז הרפורמי לפרקליטות המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרת ישראל עשרות רבות של תלונות בעניין התבטאויות שיש בהן משום הסתה לגזענות ו/או הסתה לאלימות שנאמרו על ידי רבנים.
רבנים המשרתים בשירות המדינה – כגון רבני ערים, רבני שכונות או רבנים במועצות אזוריות – כפופים גם לדין משמעתי ומחויבים להתנהל באופן ראוי ומכבד שלא יערער את אמון הציבור בשירות הציבורי.
המרכז פועל רבות להעמדתם לדין פלילי ומשמעתי של רבנים העובדים בשרות המדינה ושניצלו את משרתם כדי להסית כנגד ציבורים ומיעוטים שונים בחברה.
מעורבות המרכז הרפורמי מתייחסת להתבטאויות שונות שנאמרו לאורך זמן ממושך על ידי רבנים שונים מרחבי הארץ המועסקים בשירות המדינה כגון רב העיר קרית מוצקין, דוד מאיר דרוקמן, שהביע בין השאר תמיכה בפעילות ארגון להב"ה והתייחס באופן גזעני לערבים ("הקריון השורץ ערבים הצדים ברשתם בנות ישראל מסכנות"); רב קרית שמונה, צפניה דרורי, שהגדיר את ארגון הנוער הגאה כ"ארגון סטייה"; הרב יעקב אריאל מרמת גן שטען כי זהות להט"בית היא ״נכות הדורשת טיפול״; הרב של ראשון לציון, יהודה דוד וולפא, שקרא לנערים ונערות להט"בים "אנשים חולים וסוטים״; רב המועצה המקומית בית אל, שלמה אבינר, שהתבטא נגד נשים, להט"בים ("פושעים" ו"חוטאים" שיש להיאבק בהם), ערבים ורפורמים ("בעלי דעות עברייניות").
במספר מקרים הגיש המרכז הרפורמי עתירות לבג"ץ בדרישה להעמיד לדין את הרבנים המסיתים:
בעניינו של הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, שקרא לסלק את הסטודנטים הערבים ממכללה בעיר ולהימנע מלהשכיר להם דירות, החליט היועץ המשפטי לממשלה בעקבות עתירת המרכז בשנת 2005 להעמידו לדין פלילי בגין הסתה לגזענות, אולם לאחר שהרב התנצל והבטיח לחדול מההסתה, כתב האישום בוטל. בשל כך, דרש המרכז הרפורמי לפעול כנגד הרב במסגרת הדין המשמעתי, אליו הוא כפוף מתוקף היותו רב עיר. בשנת 2020 קיבל בג"ץ את העתירה בפסק דין תקדימי שקבע לראשונה את אמות המידה להעמדה לדין משמעתי של רב בשירות המדינה בשל התבטאויות גזעניות. פסק הדין סימן את הקווים האדומים אשר רב בשירות המדינה אינו יכול לחצות בעודו מכהן בתפקיד, ובהם אמירות מבזות ומשפילות כלפי ציבורים שונים במדינה, גם אם הדברים מובאים כמסר הלכתי כאשר ההתבטאויות המבזות אינן נדרשות לצורך העברת המסר ההלכתי. בחודש מאי 2024 הודיעה המדינה כי הרב אליהו הועמד לדין משמעתי אבל סרבה לחשוף את פרטי ההליך. פסק הדין נותר חסוי. אנחנו במרכז בתהליכים מול המרכז לשירותי דת לחשיפת הפס״ד.
בעניינו של הרב אליקים לבנון, רב המועצה האזורית שומרון, שקרא להפריד יולדות יהודיות וערביות במחלקת היולדות וטען כי "כל מכונית היא מוסד טרור וכל תחנת דלק שמספקת דלק למכוניות ערביות שנוסעות בכבישים, זו תחנה שמספקת נשק ותחמושת", פנה המרכז הרפורמי לנציבות שרות המדינה וכתוצאה מפנייתו נפתח הליך משמעתי כנגד הרב, שבסיומו ננזף נזיפה חמורה ונמתחה ביקורת נוקבת על דבריו הגזעניים. בפסק הדין נאמר כי ״ דבריו של הנאשם פגעו ברגשות הציבור הערבי ובמרקם העדין שבין האוכלוסיות השונות בארץ. הפוטנציאל ההרסני שבהם אינו טעון הוכחה. לעבירות שנעברו היבט ציבורי רחב, בעיקר מעצם ביצוען ע"י הנאשם אשר לו סמכות תורנית והילכתית כרב״.
בעניינו של הרב שלמה עמאר, רב העיר ירושלים, שתקף את הקהילה הגאה וטען כי הרפורמים הם "רשעים ומתבוללים שכל מטרתם היא להשמיד, להרוג ולאבד את הדת״, פנה המרכז הרפורמי בבקשה להעמידו לדין משמעתי בגין התבטאותיו הפוגעניות. לאחר מעל ל14 פניות של המרכז הרפורמי לשר המשפטים בעניין זה, עדיין לא התקבלה תגובה והמרכז עתר לבג״צ בדרישה להעמדתו לדין. בפברואר 2024 פסק בג״ץ בנושא, והוחלט שעל המדינה לעמוד בהוצאות העותרות. בג"ץ פסק שהאמירות שלו היו חמורות, אך לא פסק להעמדתו לדין רק בשל פרישתו הקרובה.
בעניינו של הרב דוד יוסף, רב שכונה בירושלים, שהתבטא באופן מבזה כנגד התנועה הרפורמית וכנגד ארגון נשות הכותל, עתר המרכז בדרישה להעמידו דין משמעתי. בית המשפט העליון קבע בפסק דינו כי אין מקום להתבטאויות כאלה, והרב הודיע על פרישתו ממשרת רב שכונה.
בענינו של הרב יצחק יוסף, המשמש מתוקף תפקידו כרב ראשי גם דיין, הגיש המרכז עתירה בדרישה להעמידו לדין משמעתי בשל שורת התבטאויות פוגעניות כנגד התנועה הרפורמית ויוצאי חבר העמים. זאת לאחר שנציב תלונות הציבור על שופטים ודיינים כבר קבע שיש להעמיד לדין משמעתי את הרב יוסף בשל ההתבטאויות הפוגעניות ואף לשקול להעבירו מתפקידו כדיין – אך הדבר לא נעשה. במרץ 2024 בג״ץ דחה את העתירה. בג"ץ פסק שהאמירות שלו היו חמורות, אך לא פסק להעמדתו לדין רק בשל פרישתו הקרובה.
עתירה נוספת הוגשה בעניינו של הרב יוסף אליצור, בדרישה להעמידו לדין על הסתה לגזענות ולאלימות בגין פרסום מאמר שהניח את התשתית הרעיונית לביצוע פעולות "תג מחיר". בעקבות העתירה, הוסר המאמר המסית מהאינטרנט והיועץ המשפטי לממשלה הורה להעמידו לדין על הסתה לאלימות בגין שני מאמרים אחרים. זו היתה הפעם הראשונה מאז שנת 1995 שבה הועמד רב לדין פלילי על הסתה.
בנוסף, המרכז חקר את ההבדל באכיפת עבירות ההסתה כלפי מסיתים ערבים ומסיתים יהודים ומצאנו ממצאים מטרידים לגבי אופן יישום עבירות ההסתה. הממצאים נמצאים בדו״ח המצורף.
המרכז הרפורמי לדת ומדינה ממשיך את מאבקו כנגד התבטאויות גזעניות ומסיתות של רבנים בכל עת. חשוב שיועבר מסר לאנשי דת לנהוג בזהירות ולשקול מילותיהם בקפידה, וזאת בשל ההשפעה הרבה שיש לדבריהם על קהלים רחבים.